הנאקה שעלתה מרוג'ום אנקה

הקשר בין כוכבים, בדואים, סמים, גמלים וטלסקופ דובסוני בלילה אחד ארוך.

כתיבה וצילום: יהונתן כלפה

מאז שאני זוכר את עצמי  קיימת בי האהבה לאסטרונומיה שהוריש לי אבי.
כבר בכיתה א' עשיתי את העבודה השנתית על מערכת השמש ובכיתה י"א כבר הכרתי כל קבוצת כוכבים בשמי הלילה החורפיים.
בשנה האחרונה התמזל מזלי והכרתי את שלמה בוסקילה וחברי "הדובה הגדולה" - קבוצת מדריכי טיולים חובבי אסטרונומיה שמבצעת פעילויות אסטרונומיה תצפיתית לציבור הרחב ושמתכנסת מספר לילות בשנה לתצפית על כוכבי השמים עם הטלסקופים האיכותיים שמשמשים אותה. חשוב לומר שבהתכנסויות אלו חלק נכבד מהזמן מוקדש לכך שכל אחד בקבוצה מביא חלק מעולמו האישי ומעביר אותו למשתתפים האחרים והדבר חשוב בעיני בהרבה מאשר סתם להתכנס ולתצפת בשמים, ולהראות של מי הטלסקופ יותר גדול...

חברי ''הדובה הגדולה'' בתצפית

כחלק מרצוני להרחיב את היכרותי עם שמי הלילה רציתי כבר הרבה זמן לצאת לתצפית עצמאית בה אוכל לחפש בנחת את גרמי השמים החיוורים שניתנים לתצפית ע''י טלסקופ בלבד וביום חמישי האחרון (29/8/13) זה סוף סוף קרה. קיבלתי בהשאלה משלמה את הטלסקופ הדובסוני הגדול העמסתי אותו על מכונית (הוא תופס את כל הספסל האחורי והבגאז') חברתי יעל התלוותה אלי ויצאנו לדרך.

כיוון ששררה לחות בכל חלקי הארץ נאלצנו להרחיק ללב מדבר יהודה אל תחנת משטרה בריטית נטושה בשם רוג'ום אנקה שנמצאת כשעה נסיעה מי-ם בדרך שנמשכת קילומטרים של נסיעה על כביש צר ומשובש ועוד כ4 ק"מ נסיעה בדרך עפר. רוג'ום אנקה נמצא בלב השטח והדרים היחידים באזור הם הבדואים שכבר התרגלו למתצפתי הכוכבים המתבודדים באזור. המקום כה רחוק ומבודד שגם כוחות המשטרה והצבא ממעטים לבקר בו ולכן המקום הוא כר שורץ לכל פעילויות אזורי הספר של המדינה.
יצאנו לדרך בשעה 21:00 ובדרך בכביש הצר והריק הפתיע אותי רכב שבא ממולי והבהב לי בפנסיו. כשקרב אלי ראיתי שלוחית הזיהוי צהובה ונעצרתי לידו. ראש מלא בראסטות הביט בי וזרק לעברי - גיא? יהונתן! -עניתי והוא ענה בקול איטי יחסית- אה, לא אתה ארגנת את המסיבה? נזכרתי שבדובר בסוף השבוע ואמרתי - מה שוב מסיבה? אחרי שחשב כמעה הוא השיב בקול מעט מרוח ועדיין איטי - אחי תחייך, זה יום המזל שלך! מזל? אמרתי - כל מה שאני רוצה זה חושך ושקט! ואחרי ששאל אותי לפשר הדבר והבין את מטרת הביקור הוא אמר לי שלא אדאג כי ברוג'ום שקט והמסיבה רחוקה ממנו. באזור זה מסיבות סמים הן עניין שבשגרה והיות שלצפייה בטלסקופ יש צורך ביד יציבה העדפתי לוותר על התענוג (וגם ככה אני לא בעניין).

טלסקופ הדובסוני  על בור המים.

עברנו את אתר המסיבה ונכנסנו לשטח לכיוון אתר התצפית. נסענו לאט ובמראה זיהיתי רכב מגיע במהירות ומעוניין בעקיפה. לפי סגנון הנהיגה וצורת הפנסים הקדמיים של סובארו DL היה ברור כי מדובר בבדואים שאכן עקפו אותנו בשובל אבק. לאחר כשלושה קילומטרים בשטח רכב קטן חדש ומלא אדם בא ממולנו והבהב לנו. חשבתי שמדובר בחברה שפספסו את הכניסה לאתר המסיבה ורציתי להסביר להם איך להגיע. עצרתי לידם ופתחנו חלונות וכל החמישיה ברכב הקטן נראו מעט מרוחים וערוכים היטב לאירוע. אך מיד התברר שהמסיבה שלהם אחרת לגמרי. הנהג פתח את הפה הוא אמר אה? מן וואן אינתה יא דרוויש? חמשת הבדואים שברכב נעצו בנו מבטים מבולבלים ואנו מצידנו - השבנו באותו המבט. קיוויתי שהם מדברים עברית ואמרתי שאנחנו לכיוון תחנת המשטרה הבריטית. וואן מ-שטרה? הוא סינן לעברי עם חצי עין פתוחה ומבטא ערבי. הבנתי שהוא חושב שאולי אנחנו מהמשטרה ואולי משטרה תגיע בהמשך. העדפתי להשאיר ערפל ופשוט המשכתי בנסיעה והם נשארו מרוחים ברכב.
כיוון שהיינו רק אני וחברתי ולא ששתי להיתקל בחבורה ללא מענה חיכינו 10 דקות בטרם פרקנו את הטלסקופ לוודא שהשטח פנוי. הקמנו את הטלסקופ והירח שעוד לא זרח השאיר לנו שמים זרועי כוכבים בראות סבירה למרות האובך הקל. הנחנו את הציוד כך שאם נצטרך נוכל לקפלו במהירות ותוך דקה כבר לצאת לדרך. חילקנו בנינו מה כל אחד עושה במידה ונצטרך להתקפל וסיכמנו שאם יתקרב אלנו אדם לא מזוהה נאיר לתוך עיניו עם הפנס ובמידת הצורך גם עם הלייזר (לייזר עצמתי שמאיר בקרן ירוקה מעל 1000 מ' לזיהויי כוכבים). חברתי שלא הרגישה טוב נחה להנאתה ואני התחלתי בזיהוי האובייקטים. צביר הפרפר היה חד כהרגלו. הצביר הכדורי M13 שבהרקולס. הצביר הפתוח בזנב הנשר, גלקסיית אנדרומדה עם גלקסיות הלווין שלה כולם היו חדים וברורים.

הירח דרך עדשת 40 מ''מ

תוך כדי התצפית הגיע הרכב הקטן אל בניין המשטרה ואנחנו היינו על בור המים כ100 מ' מתחתיו. חיכינו דרוכים לראות מה יקרה ולא הדלקנו פנסים כדי לא לחשוף את מיקומנו ואכן לאחר כ2 דקות הוא שב על עקבותיו אך לאחר 400 מ' עצר עם אורות דולקים לזמן ממושך. לא ידענו את פשר מעשיו ורציתי לצפות בנעשה מקרוב וניסיתי לכוון אליו את הטלסקופ אך אבוי, כיוון שהטלסקופ בנויי לצפייה בשמים החצובה לא מאפשרת לצפות על עצמים נמוכים במורד גבעת התצפית. ובזמן שניסיתי להביט בו הוא פשוט נסע. כדי לוודא שהשטח פנויי פיזרתי את קרן הלייזר בלייזר שלי כך שתאיר לאלומה צרה וסרקתי באמצעותו את השטח מצפון לנו והשטח היה פנוי. אני שבתי לתצפת ויעל שבה לנוח.

הירח דרך עדשת 8 מ''מ

לאחר זמן גם הירח המגלי של סוף החודש החל לעלות ופיזר אור עדין על השטח. צפיתי בו בעדשה רחבה והוא כהרגלו בטקסטורה הגבינתית הצהובה היה היפה שבין גרמי השמים. לצידו כבר עלה השור והכוכב האדום ביטלג'וז מקבוצת הצייד. רציתי שיעלה כבר כל הצייד ע"מ שאוכל לצפות בערפילית ראש הסוס המדהימה ובעוד אני חושב מחשבה זו אני שומע צעדים שעולים לכיונינו ממזרח. סרקתי את השטח ימינה ושמאלה באור הירח וזיהיתי דמות כהה מתקרבת. רק כדי לוודא חיכיתי עוד מספר שניות רק כדי לשמוע שוב את הצעדים מתקרבים. מי זה? צעקתי אל תוך הלילה. שו האדה? חזרתי בערבית אך הדמות כאילו כלום - המשיכה להתקדם.

יעל אני והדובסוני ברגעי נחת של תצפית

יעל קומי! צעקתי ליעל תוך שאני שולח קרן לייזר לעבר הדמות שקפאה במקום ולא זזה במשך חצי דקה. קפיאת הדמות הגבירה את חשדנותי וסיננתי - תתחילי להתארגן ופיזרתי שוב את קרן הלייזר לאלומה כדי לנסות ולהאיר את הדמות שהייתה מרוחקת כמאה וחמישים מ' מאיתנו. התחלתי לסרוק את השטח עם הלייזר וגילית שלא מדובר בדמות אחת אלא בארבע דמויות שונות, חמושות בדבשת ובגפיים מרובות ברכיים ורגלי פיתה נטולות פרסות. אורחה של ארבעה גמלים משוטטים המשיכה להתקדם ופסעה לצידנו כאילו עם יעד הליכה ברור ומוכר, בביטחון גדול ובראש מורם. אנחת רווחה יצאה מפינו כשספינות המדבר חלפו על ידנו ויכולנו להמשיך ולהמתין לצייד ולשני כלביו שיעלו מעל האופק. בינתיים גם כוכב צדק עלה עם שלוש מירחיו הגליליאנים (ע"ש גלילאו שגילה אותם), אך הלחות באופק לא נתנה לו מראה ברור במיוחד מבעד לעדשת הטלסקופ המגדילה ושברה את אורו לצבעי הקשת. כשעתיים לפני עלות השחר ארזנו את מטלטלנו ונסענו בחזרה. ממולנו על הדרך חזרה עוד הגיעו מכוניות עמוסות ראסטות למסיבה שנמשכה.

אחד מארבעת הגמלים הסוררים

במחסום הצבאי ליד תקוע החייל המנומנם התעורר וצעק לעברי לאחר שחלפתי על פניו "גבר מה בארגז מאחורה"? חזרתי אליו רברס וציפתי בשמחה לתגובה שתבוא לאחר שאמרתי לו - "טלסקופ מראה דובסוני 12 אינץ'". מרוב עייפות במקום לגרד בראשו הוא המשיך ללטף את הרובה המאובזר ולאחר שהפנה את מבטו לשמים וחשב שלוש שניות אמר לי בקול עייף - "טוב, סע!". הגענו הביתה ודידנו במעלה המדרגות. הפעם נוותר על התה שלפני השינה.
בסופו של דבר - אין כמו להגיע למיטה חמה לפני שעולה הבוקר ואחרי לילה של חוויות בקנה מידה אסטרונומי...